מי שתייה, משאב חיוני, צריך להיות שם נרדף טוהר ובריאות. עם זאת, המציאות מורכבת ומדאיגה יותר.
פלואוריד וייעודו הראשוני:
במקור, הוספת פלואוריד למים יושמה מתוך כוונה לחזק את השיניים ולמנוע עששת, מאז 1945 בארה"ב. עם זאת, ככל שהמחקרים מתקדמים, כמה קולות ביקורתיים תוהים אם היתרונות עולים על הסיכונים הפוטנציאליים.
דוגמאות לסיכונים פוטנציאליים ניתן לראות במחקרים שנערכו ברמת העצמות, הריאות, האנדוקרינולוגיות והדרמטולוגיות.
ביישוב ביוטה, ארצות הברית, בהשוואה לשתי קהילות דומות הצורכות מים עם רמות פלואוריד נמוכות מ-0.3 מ"ג/ליטר, נצפתה עלייה משמעותית בתדירות שברים בעצמות הקשורים לאוסטאופורוזיס.
מצד שני, מחקר אפידמיולוגי שנערך בצפון קרוליינה הראה כי נוכחות של מינונים מינימליים של פלואוריד קשורה לשכיחות גבוהה יותר של דמנציה ראשונית מסוג אלצהיימר באזורים עם ריכוזים גבוהים יותר של תרכובת זו באספקת המים.
שני מחקרים הגיעו למסקנה כי פלואוריד פועל כמשבש אנדוקריני. במחקר שנערך באנגליה זוהתה שכיחות גבוהה יותר של תת-פעילות של בלוטת התריס באזורים שבהם תכולת הפלואוריד באספקת המים הייתה גבוהה.
חשיפה מקומית לאלמנטים מופלרים מעלה את הסיכון לפתח פלואורודרמה.
בליעת פלואורידים טומנת בחובה סיכונים למחלות שונות הפוגעות במערכות השלד, הנוירולוגיה, האנדוקרינית והדרמטולוגית. פלואורוזיס דנטלי ושלד מתבטא כאינדיקטורים לבליעת פלואוריד כרונית ומוגזמת.
PFAS: מקור מטריד:
PFAS, כולל חומרים כמו חומצה פרפלואורואוקטנואית (PFOA) וחומצה פרפלואורואוקטנית סולפונית (PFOS), מקורם במגוון מוצרים תעשייתיים ומוצרי צריכה, מכלי בישול שאינם נדבקים (כמו טפלון) ועד מוצרים דוחי מים. זיהום מי השתייה ב-PFAS הפך לדאגה גוברת בשל התמדתן של תרכובות אלה בסביבה ויכולתן לחדור למקורות מים, שכן מחקרים שונים הראו כי הן עלולות להוות סיכונים בריאותיים כגון:
השפעה על מערכת החיסון: מחקרים מצביעים על כך שחשיפה ממושכת ל-PFAS עלולה להחליש את מערכת החיסון, ולהגביר את הפגיעות למחלות והפרעות. השפעות התפתחותיות: חשיפה טרום לידתית ל- PFAS קשורה לחששות לגבי התפתחות הילד, כולל בעיות גדילה והתפתחות נוירולוגית. סרטן ובעיות בריאותיות אחרות: מחקרים קשרו חשיפה ל-PFAS לסיכון מוגבר לסרטן ולבעיות באיברים כמו הכבד ובלוטת התריס. אתגרי רגולציה וניטור:
המורכבות של ויסות וניטור נוכחות PFAS במי השתייה מציבה אתגרים משמעותיים. היעדר תקנים אחידים מסבך את המשימה להבטיח את בטיחות אספקת המים.
חלופות ופעולות אפשריות:
כחלופות להימנע מכימיקלים אלה, מוצע כי, בהתחשב בנוכחות הפוטנציאלית של פלואוריד ו- PFAS במי השתייה, קהילות צריכות לשקול מערכות סינון מתקדמות שיכולות לטפל בשתי הבעיות. על הרשויות להגביר את מאמציהן לקבוע ולאכוף סטנדרטים מחמירים יותר להימצאותן של תרכובות אלה במי השתייה. עם זאת, ברוב המקרים, נדרשת תשתית מיוחדת כדי לספק לקהילות, שעבורן אין משאבים.
נכון לעכשיו, פותחו טכנולוגיות שיכולות לספק אספקת מים בטוחה ללא כימיקלים אלה עבורך ועבור משפחתך, כגון NUBE, המייצרת מים מלחות בסביבה, יש מערכת סינון, מינרליזציה ואחסון משלה עם מקור UV שלה כדי לשמור על המים נקיים מפתוגנים.
ואתה, האם כבר יש לך שקט נפשי באספקת המים שלך? קבל את ה- NUBE שלך כאן.
